הורים רבים רואים בשחייה את המטרה הסופית ושואלים: "מתי הילד כבר ידע לשחות חזה?".
אבל בעולם המקצועי, אנו יודעים ששחייה היא כמו בניית בית והסגנון הוא רק הקומה השנייה.
הקומה הראשונה, היסודות האיתנים עליהם הכל נשען, הם הרגלי המים.
ילד שמגיע ללימודי שחייה ללא הרגלי מים איתנים, ימצא את עצמו ב"מצב הישרדות".
במצב כזה הגוף דרוך, הנשימה לחוצה, והמוח עסוק בחיפוש אחר חמצן במקום בלמידת טכניקה.
כדי שהילד שלכם יגיע לשיעור השחייה הראשון מוכן, רגוע ובטוח, חשוב לבנות את התשתית הזו צעד אחר צעד.
מהם בעצם "הרגלי מים"?
הרגלי מים אינם רק "בילוי בבריכה". זוהי סדרה של מיומנויות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות המאפשרות לילד להרגיש בבית בסביבה המימית. הם נשענים על ארבעה עמודי תווך:
- ויסות נשימה: היכולת להוציא אוויר בתוך המים (בועות) באופן מבוקר ורגוע.
- שליטה חזותית: היכולת לפתוח עיניים ולראות מתחת למים (בעזרת משקפת) ללא חשש.
- ציפה והתמצאות: הבנת כוח העילוי של המים ויכולת הגוף להישאר מעל פני השטח ללא עזרים.
- צלילה ותנועה: היכולת להכניס את הראש למים לפרקי זמן הולכים וגדלים ברוגע מוחלט.
שלב ההכנה: איך תעשו זאת בעצמכם?
אתם, ההורים, המורים הראשונים והחשובים ביותר. הבילוי המשותף שלכם בבריכה או באמבטיה הוא הזמן האידיאלי להטמיע את ההרגלים הללו דרך משחק וחוויה:
- תרגול נשימה (מתחילים כבר באמבטיה): למדו את הילד לנשוף אוויר לתוך המים. עודדו אותו להפיק צליל "בוווו" או "מוווו" ממושך מהפה, או צליל "ממממ" מהאף. המטרה היא להבין שבמים אנחנו תמיד מוציאים אוויר, ולא שואפים אותו.
- עולם המשקפת: משקפת איכותית היא כלי משנה משחק. היא מעניקה לילד תחושת שליטה. פזרו חפצים שוקעים בבריכה רדודה ועודדו אותו "לצוד" אותם. ברגע שהילד רואה מה קורה מתחת לפני השטח, החרדה מתחלפת בסקרנות.
- הדרגתיות בשחרור מצופים: מצופים הם אביזר בטיחות, אך הם גם מייצרים "שקר תחושתי". הילד לא לומד להכיר את כוח העילוי האמיתי של המים. תחת השגחה צמודה שלכם (תמיד במרחק נגיעה!), אפשרו לו להרגיש את המים ללא עזרים. תרגלו ציפת "כוכב" על הגב וציפת "חץ" על הבטן.
- משחקי תושייה: תרגלו יחד קפיצות למים (במקום רדוד) וחזרה מהירה לקיר ללא עזרה. זה מקנה לילד ביטחון שהוא מסוגל להסתדר בעצמו אם נפל למים. ככל שהילד יתרגל לשהות עם ראש מתחת למים דרך משחק, כך לימוד השחייה הפורמלי יהיה עבורו קל וטבעי.
מתי כדאי להתחיל? כבר מגיל שנתיים-שלוש! ככל שתחשפו אותם ליותר חוויות רטובות ומשעשעות בים או בבריכה תחת השגחה, כך תחושת הביטחון שלהם תגדל.
מה לא לעשות? הטעויות שיכולות לעכב את הילד
בתהליך הזה, ה"איך" חשוב לא פחות מה"מה".
הנה כמה דברים שאנחנו ממליצים להימנע מהם כדי לשמור על רצף של הצלחות:
- אל תילחצו אם הילד בלע מים: זה קורה לכולם. אם תגיבו בבהלה, הילד יפרש את המים כ"סכנה".
- במקום זאת: שמרו על פנים רגועות, חייכו ועודדו אותו להשתעל ברוגע. אמרו לו: "כל הכבוד, פשוט תוציא את המים החוצה ותמשיך".
- אל תהפכו את המצופים ל"בייביסיטר": לעולם אל תעזבו ילד לבד עם מצופים. האוויר עלול לרדת או שהם עלולים להחליק מהיד.
- במקום זאת: הישארו תמיד במרחק נגיעה -היו במרחק ידמהילד.
- הימנעו ממשפטי הפחדה כמו "תיזהר, אתה תטבע": המילה "טביעה" מייצרת חרדה קיומית.
- במקום זאת: השתמשו בהנחיות חיוביות: "תחזיק חזק בקיר", "שים לב שהרגליים נוגעות ברצפה", "תסתכל עליי".
- לעולם אל תכריחו הכנסת ראש למים: (!!!) דחיפת ראש בניגוד לרצון הילד הורסת את האמון ועלולה ליצור טראומה.
- במקום זאת: הפכו את זה למשחק בשליטת הילד. מתחילים בהרטבת הסנטר, עוברים ללחי לטבילה של כל איברי הפנים ורק אז לצלילה מלאה.
- אל תמהרו לנגב לו את הפנים: ניגוב העיניים בכל פעם שטיפה נוגעת בהן מרגיל את הילד שמים בפנים הם "בעיה".
- במקום זאת: למדו אותו למצמץ חזק (כמו "ווישרים") או לנגב את המים בעזרת הכתף, או פשוט לנסות ולהתעלם מהטיפות שעל הפנים. זה בונה חוסן ועצמאות.
- אל תשוו לילדים אחרים: לכל ילד יש קצב הבשלה רגשי משלו.
- במקום זאת: חזקו כל התקדמות קטנה. הילד הוציא בועה אחת? זה ניצחון ענק!תתלהבו באמת!
- אל תתרגלו כשקר או כשהילד עייף: סביבה פיזית משפיעה על הפניות הרגשית.
- במקום זאת: דאגו שזמן המים יהיה הנאה נטו. אם הילד עייף או רעב , זה הזמן לצאת ולהתחמם.
לסיכום
הקניית הרגלי מים היא מסע של אמון. כשאתם משדרים רוגע, ביטחון ועקביות, אתם מעניקים לילדכם את המתנה הגדולה ביותר: התחושה שהוא מסוגל. הדרך לשחייה איכותית מתחילה בביטחון, וזכרו , שחיין טוב הוא קודם כל ילד שמרגיש במים כמו דג.
רוצים לראות איך זה נראה בשטח? הכנו עבורכם סרטון הדרכה קצר המדגים תרגילי הרגלי מים פשוטים שתוכלו לתרגל כבר בביקור הבא שלכם בבריכה: הרגלי מים לקטנטנים
